סרט "שחזור מרד כלא שאטה" שהיה גולת הכותרת נתן לכל הצופים המוזמנים את ההרגשה האמיתית מה באמת היה שם לפני 50 שנה, השתלשלות האירועים ולבסוף תוצאות המרד. את הסרט ביימו והפיקו יחידת ההפקות של שרות בתי הסוהר לפי נתוני האירוע ועדויות שונות.

העובדה שבאירוע זה הושקעו משאבים וכוחות רבים והתקיים תחת הכותרת: "שאטה,שיטה ומה שביניהם",
מוכיחה שהמרד "ההוא" עדיין מחלחל בעורקי השירות ובדיעבד מתברר כי תרם תרומה גדולה ,איכותית,ערכית ומוסרית להתפתחותו של ארגון שב"ס.

ד"ר צבי חרמון, נציב בתי הסוהר בין השנים 1952-1958 אמר בזמנו בראיון עימו:
"הלקח שהפיק שב"ס מפרשת שאטה, היה בנטייה שלו לכוון הבטחות בבתי הסוהר" ואילו בזיכרונותיו כתב ד"ר חרמון כי "הציבור היה שרוי בתחושת סכנה מעוינות השכנים כלפי המדינה  ואזרחיה והבנתי  שעלי לפנות את מקומי כנציב השירות לאיש אשר מתמחה יותר בביטחון ובדעה זו הייתה אחדות ברובו של הציבור".
אבל הודות לתוצאות מרד שאטה השכיל, הבין והפנים כי הביטחון מצוי בראש כל סדרי העדיפויות גם אם הוא מתבטא בכיתת לימוד במרכז חינוך, בעבודה במפעל יצרני או באמצעים אלקטרונים ואפילו בגדרות כלבים וחומות.

כל אלה נובעים ומתפתחים מן הלקח הנלמד של מרד שאטה ומכאן הרעיון שעומד מאחורי האירוע שהתקיים:
ציון תהליך הלמידה שהחל במרד שאטה ועדיין לא הסתיים.
הנצחת פועלם וזכרם של שני הנרצחים הללו סוגרת מעגל שנפתח לפני 50 שנה ואשר פצעיו לעולם לא יגלידו,
אך מעמד האירוע מבשר למשפחות כי  שב"ס לעולם לא ישכח את יקיריו.

דברי נציב בתי הסוהר

"בגורל בלתי נתפס, מכוון בידי האל נתכנסו להם לטרגדיה גיבורים ורשעים במועד המסוים הזה יגר ושבח ז"ל יעקב גליק ואליהו נסרללה שפוטרו בעקבות האירוע, מפקד הכלא שלום שווילי וסגנו קובני הנציב דאז ד"ר צבי חרמון שפרש בעקבות ועדת עציוני ורבים אחרים שנשאו על כתפיהם את כובד האירוע.

בשבוע שעבר קיימנו את הטקס השנתי של הנופלים בשב"ס החרוטים על מצבת השמות, יגר ושבח המופיעים בין הראשונים על הקיר ואיתם חרוטים 77 שמות, שחובתנו להנציח ולשמר את זכרם לא רק בגלל המשפחות השכולות האלה ובעיקר למען הדורות הבאים וערכי הארגון בהווה.

שב"ס של 2008 חמישים שנים אחרי, הוא ארגון ביטחוני, איכותי ויציב המחזיק למעלה מ – 8,500 אסירים ביטחוניים שהתחזק בשנים האחרונות בגודלו במשימותיו ובמורכבות אסיריו, אנו עוסקים כל העת בשיפור המוכנות המבצעית כדי למנוע אירוע דומה בעתיד.
מורשת אירוע מרד כלא שאטה וטראומת הכישלון חייבים לעמוד לנגד עינינו גם היום וכפי שנהוג לומר בשב"ס צריך לישון עם עין אחת עצומה אך להשאיר תמיד עין אחת פקוחה כל הזמן, לכל איום ובכל מקום.
מרד כלא שאטה היה אירוע מכונן בשב"ס ועל כן חובה עלינו 50 שנה אחרי להפנים כי אנו עדין במאבק על קיום המדינה לזכור את האירוע, להוקיר את הנופלים, להפיק את הלקחים ולעשות הכל למנוע את הבאים".

קצת על מרד כלא שאטה:

ב 31- ביולי 1958 פרץ בבית הסוהר מרד, בהנהגתה של קבוצת אסירים ערבים, שבראשה עמד אחמד עותמאן הידוע בכינויו "העיתונאי".
המרד התחיל בשעה 18:00 כאשר המורדים השתלטו על חדר הנשק בכלא וניהלו קרבות עם הסוהרים ורק אחרי 45 דקות הגיעה עזרה והתגלו התוצאות הקשות:
שני סוהרים, סמל יוסף שבח ז"ל ורס"ר אלכסנדר יגר ז"ל, נהרגו.
סוהרים נוספים נפצעו. במהלך חילופי הירי נהרגו 11 אסירים ו 66- אסירים נוספים הצליחו להימלט מהכלא.
המרד ב'שאטה' נצרב בזיכרון שירות בתי הסוהר. בעקבותיו הוחלט בארגון על שינוי מדיניות.
אם קודם לכן תפס נושא השיקום והטיפול באסירים מקום מרכזי בסדר העדיפויות של הארגון, אחרי המרד הוענק מקום של כבוד לנושא הביטחון.
יותר ויותר תקציבים הוקצו לחיזוק חומות הכלא ויצירת אמצעי ביטחון אחרים.
עידן התמימות, שהחל עם קום המדינה, תם.

על הנופלים:

אלכסנדר יגר ז"ל 
ביום רביעי, י"ד באב תשי"ח (31.7.1958), אלכסנדר נשלח לבית הסוהר שטה לצרכי מילוי מקום באותו ערב גורלי.
לאחר מותו, הונצח זכרו של אלכסנדר בספריית בית הסוהר איילון, שהפכה לשמש לימים בתור מועדון הסגל.
באמצע שנות התשעים, ביוזמתו ותיווכו של מנהל בית הסוהר שטה דאז,
התקיים טקס הנצחה לאלכסנדר בבית הכלא בו נרצח.

 לדף יזכור הסוהר אלכסנדר יגר ז"ל לחץ כאן


יוסף שבח ז"ל
יוסף מצא את מותו במרד שטה בי"ד באב תשי"ח (31.7.1958),
כאשר נשלח מבית הסוהר רמלה לתגבר את צוות הסוהרים בכלא שטה ושימש בתפקיד זקיף השער הראשי.
האסירים השתלטו על היומנאי, לקחו ממנו את מפתחות בית הסוהר והשתלטו על הנשקייה
ותוך כדי מנוסתם ירו האסירים ­המסתננים והרגו שני סוהרים, וביניהם יוסף.

לדף יזכור הסוהר יוסף שבח ז"ל  לחץ כאן

צילומים: יחידת הפקות שב"ס