"כשאת אמא, את לעולם לא לבד במחשבות שלך. אמא תמיד חושבת פעמיים. פעם אחת בשביל עצמה ופעם בשביל הילד שלה" (סופיה לורן) 

בשערי הכלא הן נפרדות מהחופש, מהעולם שבחוץ, מהיכולת לבחור, אך לעולם הן לא נפרדות מהיותן אימהות.
זו אימהות מורכבת, המשנה את צורותיה בהתאם למציאות הכלא והחיים בבית הסוהר.
זו אימהות הדורשת אומץ לב ויצירתיות רבה.
אתמול, ה- 28.12.11, בסיום חג החנוכה ובחופשת הילדים, התקייים בבית הסוהר נווה תרצה "יום אמהות וילדיהן".

יום זה הינו פרי שיתוף פעולה מתמשך בין בית הסוהר נווה תרצה והרשות לשיקום האסיר תחום נשים.
כשאמא נכנסת לריצוי מאסר חווים גם היא וגם ילדיה משבר אישי בעקבות הפרידה. גם היא וגם ילדיה זקוקים לליווי ותמיכה תוך דאגה מתמדת להמשכיות הקשר ביניהם גם בתקופה זו.
במהלך כל השנה ישנה התייחסות ועשייה ענפה בכל הנוגע לאימהות ולקשר בין האם לילדיה הן במהלך המאסר והן לקראת השחרור וחזרתה הביתה.
מרגע כניסתה של אם לכלא אנו שותפים למאמץ העילאי שבשמירה על הקשר עם הילדים.
כבר בקליטה אנו מקדישים זמן להעמיק ולבחון גם מה קורה עם הילדים שנשארו מאחור.
אנו ממשיכים ומלווים ברגעי המפגש הראשונים ולעיתים רבות נאבקים יחד עם האסירה על מנת לאפשר מפגש שכזה. אנו רואים את תפקידנו לשמור על הרצף האימהי גם במהלך שהייתה של אם בכלא. על מנת לעשות זאת אנו משקיעים משאבים טיפוליים רבים.
ליווי האימהות וההתמודדות הלא פשוטה בקבוצות תוך התייחסות גם לתפקוד האימהי, ליווי קבוצות של אימהות עם ילדים הנמצאים איתן גם כאן, מתן כלים בקבוצות אדלר, ליווי במהלך הריון ולידה במאסר תוך קשר שוטף גורמי הטיפול באסף הרופא, דולות שמלוות במהלך ההריון בבית הסוהר ועד הלידה, ביקורים בפיקוח, פגישות עם שיקום האסיר תחום אימהות, קשר עם גורמי הרווחה ופקידות הסעד - ולכל זה מטרה משותפת אחת והיא הדאגה לאסירה ולילדיה.
האימהות והקשר עם הילדים עולים בכל מקום ובכל שיחה.
באופן הזה הילדים נשארים עימנו גם לאחר יום הביקור ובין לבין.

פעמים רבות האימהות הינה מקום לשינויים, היא מסייעת לנו לגייס את האימהות לטיפול, במקום שבו ניסיונות קודמים רבים כשלו. מכורה לסמים אשר מבקשת להיכנס לטיפול גמילה בשל הרצון לחזור להיות אמא מתפקדת, אמא עם מוטיבציה לשיקום כדי לבנות חזרה את הקשר האימהי...

האימהות מזכירה לכולנו את האחריות שיש לנו כלפי עצמינו וכלפי הדור הבא.
היום המרגש הזה, הוא יום אחד מני רבים, בו אנו שותפים לרגעים הלא פשוטים של פרידה, ניתוק, תסכול, צער, כאב .
שותפים גם להתרגשויות הקטנות והגדולות של האימהות בכלא: שיחת טלפון משמעותית, עלייה לכיתה א', 1 בספטמבר, בר ובת מצווה, יום הולדת. רגעים קטנים וגדולים, רגעים שבהם החיים בחוץ ובפנים מתלכדים והופכים הוויה אחת שבה האם וילדיה לא מרגישים עוד את החומות המפרידות ביניהם ורק האהבה קיימת . 

יום זה הינו יום שיא למאמץ המשותף של כולם, יום שיא לאימהות ויום שיא לילדים.
אתמול הגיעו לבית הסוהר 37 ילדים של 17 אימהות אסירות בבית הסוהר.
היום נפתח בדברי ברכות וחגיגיות לאימהות, לעוסקים במלאכה ולאורחים.
בהמשך הוזמנו כולם למרכז החינוך אשר היה מקושט וחגיגי לכבוד הגעת הילדים ומלוויהם.
לאחר המפגש המרגש של האימהות עם הילדים ניתן זמן חופשי למשחק, זמן לשיחה ולהתחברות וצילום משותף של כל אם עם ילדיה. כל אם נתנה מתנה לילדיה, יצירה שהכינה עבורו מבעוד מועד.
לאחר מכן נערכה פעילות טיפולית בקבוצות קטנות, בה כל אם וילדיה יצרו במשותף פאזל משפחתי.

בסיום הפעילות כל משתתף קיבל חלק מהפאזל אשר ייצג את השאיפה להתאחד שוב בקרוב ולהשלים מחדש את הפאזל המשפחתי.
פעילות זו הונחתה במשותף על ידי עו"ס הכלא ועו"ס מהרשות לשיקום האסיר.
במקביל נערכה שיחה למלווי הילדים אשר מתמודדים מדי יום ביומו עם גידול ילדי האסירות ומלווים אותם לביקורים בכלא. השיחה הונחתה על ידי ראש תחום טיפול ושיקום הכלא וראש תחום שיקום אסירות ברשות לשיקום האסיר. בשיחה ניתן למלווים מקום להביע את הקשיים שחווים ומתמודדים איתם במהלך כל תקופת מאסר האם והתחושה היא כי הוקירו על התייחסות גם אליהם.
בתום היום, נפרדו האימהות והילדים בהתרגשות רבה ובקושי רב זה מזה.
חלק זה של היום היה קשה להתמודדות עבור כל הנוכחים, החל מהאימהות והילדים ועד אחרון מאנשי הסגל והעוסקים במלאכה.

לסיום, עם לכתם של הילדים, קובצו האימהות לשיחה עם עו"ס הכלא על מנת לעבד באופן ראשוני את החוויה הרגשית מהיום כולו ומן הפרידה.
ניכר כי יום זה היה עוצמתי ומרגש עבור כולן.

צילום ועריכה: הפקות שב"ס