נושא האמהות הוא אולי אחד הנושאים הכאובים והרגישים אם לא הרגיש ביותר בכלא נווה תרצה. עבור אמהות רבות, דומה הפרידה מהילדים להרגשת האובדן אשר קיימת בגירושין או במוות. כפי שהטיבה להגדיר זאת אחת האסירות "המאסר האמיתי הוא הפרידה מהילדים, זה גורם לי להרגיש שאני כבר לא יודעת מי ומה אני ומה אני שווה". פרידת האם מילדיה גורמת לתחושת אובדן זהות, תחושת חוסר שליטה וחשש לאבד את האהבה ואת ההערכה מצד ילדיה לטובת המטפלים התחליפים. האמהות העברייניות תופסות את עצמן לא רק כסוטות מהחוק אלא גם כסוטות מתפקידן החשוב ביותר – מתפקידן הנשי האימהי, ובכך למעשה הופך עונשן לכפול. במקביל, עוברים הילדים משבר רגשי קשה עם כניסת האם למאסר. במקרים רבים למרבה הצער דווקא כניסת האם למאסר מהווה תפנית חיובית בחייהם והם סוף סוף זוכים להגיע לחוף מבטחים. ועדיין, מלווה הפרידה באמביוולנטיות כעס ורגשות אשמה קשים.
מאפיינים ייחודיים
נושא האמהות מהווה נתח נכבד מהעבודה הטיפולית בכלא. נושא זה זוכה להתייחסות הן ברמה הפרטנית והן ברמה הקבוצתית:
ברמה הפרטנית: מעבר למודעות שיש לנושא בשיחות הפרטניות מול כל אסירה, יצירת קשר עם ילדי האסירה נעשה באופן מיידי (כמובן דרך פקידת הסעד, העו"ס המטפל וכו'), ושאיפתנו היא שהמפגש בין האם לילדיה יתקיים בהקדם, כמובן, בכפוף לגורמי הרווחה אשר אמונים על הטיפול בילדים. לצורך מפגשים אלו, בין האם לילדיה, יש בכלא מבנה ייחודי "משפחתון", אשר מותאם לצרכי הילדים ודומה מאוד לבית הן באבזור והן באווירה שהוא משרה על הנוכחים בו וכך ובתוך כל המפגש הטראומטי של האם בתוך הכלא, הוא מאפשר "לשכוח", ולו לרגע קט באילו נסיבות והיכן מתקיימת הפגישה.
ברמה הקבוצתית: מתקיימות בכלא קבוצות מחזוריות לטיפול באמהות אסירות. הקבוצות הועברו בשיתוף פעולה בין פרויקט אשלים ושב"ס בהנחיית עו"ס אשלים – מומחית לטיפול דיאדי, ועו"ס הכלא. חלק מהנושאים אשר מעובדים בקבוצה זו הוא האחוד בין החלקים הקורבניים שלהן כילדות ובין החלקים המקרבנים שלהן כאמהות, שאלות ביחס לתפקודן כאמהות והאם אמהות מרחוק – אמהות מהכלא היא עדיין אמהות ואם כן מה חשיבותה, וכן עיבוד הפנטזיה ביחס לציפיות שלהן מעצמן כאמהות לעומת המציאות.