צוות החינוך בבית המעצר הדרים הציב מטרה זו כיעד חינוכי ערכי בעל חשיבות אוניברסאלית להתמודדות עם השאלות והסוגיות הללו. במהלך שלושה חודשים הוביל צוות חינוך בבית המעצר הדרים פרויקט הנקרא : "ניצחון הרוח ", מתוך נקודת הנחה שאת ההיסטוריה, קורות העבר, לומדים בהווה, ע"מ לבנות עתיד טוב יותר, המבוסס על ניסיון ולקחי העבר.
לא בכדי נבחר הפרויקט בשם זה, מטרת הנאצים הייתה למחוק את צלם האדם, ולמרות ניסיונם לשבור את רוח האדם, היו יהודים רבים שהמשיכו ליצור.
יצירה ותרבות הינם צורך אנושי שלא ניתן לדכאו והיצירה בשואה ועל השואה היא עדות נאמנה ומרגשת המאפשרת לנו ולו לרגע לגעת ביצירות . יצירה זו מהווה התרסה ומכריזה על ניצחון הרוח של צלם האדם בצל המוות.
| "אני עומדת כעת על הגבול בין חיים למוות.
אני כבר יודעת שאני מוכרחה למות,
ולכן אני רוצה להיפרד לשלום מחברי ומעבודתי.
להתראות חברים וידידים.
יהודים, עשו הכל שטרגדיה כזאת לעולם לא תישנה"
הציירת גלה סקזטין מתה בטרבלינקה 1942
ואנחנו ממלאים את צוואתה.
המטרות החינוכיות ללימוד הפרויקט היו :
- הרחבת והעמקת הידע בתחום השואה כלקח אוניברסאלי.
- הבנת המשמעות של ערך כבוד האדם כערך יסודי ,בסיסי ומהותי .
- למידת הנושא- במיקוד על תחום היצירה |
 |
הסדנאות שנלמדו במהלך הפרויקט עסקו:
- האמנות בשואה דרך תיעוד – אמנות השואה נוצרה ברובה בידי אמנים יהודים שחיו תחת משטר הכיבוש הנאצי. היצירות בחלקן לא נועדו להיות יצירות אל מסמכי תיעוד.
- תרפיה באמנות- הטיפול באמנות הינו טיפול רגשי ומאפשר לעבד חוויות שלא ניתן לתמלל אותן כדוגמת חוויות השואה.
- השואה בראי הקולנוע – הקולנוע כמדיום המוני משמש כלי להפצת ידע, ואין ספק שהסרטים מעוררים אהדה אנושית כלפי קורבנות השואה.
- השואה בספרות – שימוש ביצירות ספרותיות מסיט את העיסוק בזוועות השואה אל התחושות והרגשות של הקורבנות ומתמקדת באדם הפרטי, ביחיד.
- לימוד היסטורי של התקופה .
דרך הפרויקט באמצעות היצירות השונות על גוניהן יצר צוות החינוך אמפטיה ורגישות שיצרו חוויה ייחודית ורבת עוצמה בקרב האסירים ובכך שותפים היו כולם בהנצחת הנספים בשואה האסירים ציירו ציורים ברוח התקופה והתערוכה שנוצרה הוצגה ביום עיון מחלקת חינוך, טיפול ושיקם של שירות בתי הסוהר ומחלקת משאבי אנוש, בנושא השואה .
התערוכה הוצגה בבימ"ר הדרים במוזאון לוחמי הגיטאות ובמכללת דויד ילין בירושלים.
הפרויקט התחיל בבימ"ר הדרים והונחל לכל בתי הסוהר במחוזות השונים.
בשלב הראשון:
על פי החלטת מפקד מחוז מרכז הפרויקט התקיים בכל בתי הסוהר של איזור השרון.
בשלב השני:
בכל בתי הסוהר במחוז מרכז.
בשלב השלישי:
בכל בתי הסוהר במחוז צפון.
התוכנית כללה:
סדנאות הכנה בנות 6 מפגשים ללימוד נושא השואה בה הייתה חובת השתתפות לכל האסירים אשר עמדו בקריטריון של יציאה ליום עיון במוזיאון "בית לוחמי הגטאות".
עד היום כ-2,000 אסירים נחשפו לתוכנית.
בימים אלה נערך מערך החינוך במחוז דרום לביקור האסירים המתאימים ב"יד ושם" בירושלים.
יש לציין כי הפרויקט זכה לשיתוף פעולה מלא מצד-סגל בית לוחמי הגטאות ואנשי החינוך במכללת צוד ילין.
נערכו מפגשי הכנה לכל צוותי הסוהרים אשר ליוו את האסירים שהשתתפו בפרויקט.
רצ"ב ציטוטים מדברי האסירים והשמירה מההשתתפות בפרויקט והביקור בבית לוחמי הגטאות:
- השואה שייכת לאנושות בכללה, לא משנה לאיזה לאום אתה שייך..."
- "חשוב לבקר במקומות אלו.."
- "לא מספיק לדבר על זה רק פעם בשנה.."
- "דרך השואה אפשר ללמוד על האלימות בין בני אדם והאכזריות האינסופית..."
- "טוב שנותנים לנו לזכור דברים חשובים שקרו ליהודים אך גם לכל העולם. שלא יתנו שיקרו מקרים כאלה בעמים אחרים.."
- "שלא ייווצר מצב שוב, ששליש עם יושמד רק בשל רצון של עם אחר..."
- "צריך להכניס לימודים כאלה לכל מסגרת חינוכית החל מגיל הגן..."
- "זה היה מפגש השואה הראשון שאני חווה באופן ישיר וחי. זה פתח בי רגשות לגבי כל הנושא. היה מאוד מעניין. הדבר הקשה ביותר שחוויתי היה- לראות את הסנדלים של הילדה בפתח של התצוגה במוזיאון..."
- "עד עכשיו היה לי קשה להבין זיכרון של 6 מיליונים. אחרי הקבוצה והסיור בלוחמי הגטאות, הבנתי שאני צריך לזכור רק אחד. שאם אתמקד רק באיש אחד, בסיפור אחד, במשפחה אחת, בחיי הקהילה של ילד אחד-אוכל לזכור ואולי להבין טוב יותר את כל הנושא.."
עשייה אנושית ערכית ונדירה..
הזיכרון הוא החוליה המקשרת בין הידיעה וההבנה של האירוע לבין הפקת לקחים לגבי העתיד.
אנחנו לא היינו שם, בני הדורות שאחרי, שואלים מהי השפעת השואה על חיינו שלנו.
אין ספק שפרויקט מסוג זה עשוי לסייע בידינו למקם את יחסנו האישי והקולקטיבי לזיכרון השואה והשפעותיו עלינו ועל סביבתנו.
להלן תמונות מתערוכות ציורי האסירים :
צילום: הפקות שב"ס