 |
|
| קבוצה טיפולית לאסירים שהואשמו בהריגה על רקע תאונת דרכים |
|
|
|
|
|
|
|
|
תאונות הדרכים הוכרו כבעיה חברתית שיש להתמודד עמה בדרכים שונות . אוכלוסיית האסירים העומדת במוקד ההתערבות הטיפולית מפגישה את שני הקטבים של אירועי תאונות הדרכים: הנפגעים – אלו המעוררים אמפתיה וצורך במתן תמיכה על סוגיה השונים, והפוגעים – אלו שיש להדירם מן החברה לצורך הרתעה וענישה.
הקבוצה הטיפולית הוקמה כדי להתמודד עם שני הקטבים של אסירים המרצים עונשם בגין הריגה על רקע תאונת דרכים (קוטב אחד) עם היותם נפגעים מבחינה נפשית, של מות בני אדם חפים מפשע בעקבות תאונת הדרכים בה היו מעורבים, הרוגים שלעתים הנם זרים, מכרים או במקרים טרגיים – בני משפחתם. חשוב להבין כי מדובר באסירים ללא דפוסים עבריינים וללא אורח חיים עברייני. אוכלוסיית אסירים זו מאופיינת בסימפטומים פוסט-טראומטיים קשים, תחושת אובדן ביחס לחיי אדם ולמאסרם.
המאפיינים העיקריים של אכלוסיה זו כוללים:
הימנעות התנהגותית, סיוטים מחשבות ומראות של אירוע התאונה, רגשות אשמה עמוקים, חוסר אונים, עצב, פחד וכעס.
לפני הקמת הקבוצה אותרו אסירים שהואשמו בעבירת הריגה על רקע תאונת דרכים, אשר נמצאו מתאימים להשתלה בקבוצה. הקבוצה נפגשה אחת לשבוע, במהלך מספר חודשים ותכניתה כללה: דיון בהשלכות הרגשיות, ההתנהגותיות והקוגניטיביות על האדם בעקבות תאונת הדרכים, שחזור אירוע התאונה, דיבור עם המת, קשר השתיקה המשפחתית בעקבות אירוע התאונה, תחושות האשמה והכעס, דיון בתכנית לעתיד ופרידה.
הקבוצה הוקמה על בסיס מודל שקיים בשירות המבחן למבוגרים בתל-אביב.
|
|
| קישור לקובץ |
| שם הקישור: |
|
| כתובת: |
בחר מגלריית המשאבים
בחר עמוד הקיים במערכת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|